האם אוננות היא לא צורך פיזי?

תשובה:

שלום רב,

בסיס השאלה שלך הוא כמובן ההבדל הגדול בין תפיסת העולם של העולם המודרני לגבי אוננות ושזל, לעומת התורה. אכן ההלכה רואה באוננות גברית חטא חמור מאוד ועל פי תורת הסוד מדובר על ה"חטא הידוע" ואחד החמורים שאדם יכול לעבור. בספרות של התורה הפנימית יש עיסוק רב ותכוף בענין הזה ובמשמעותו. אולם, חשוב לציין, שכבר ציינתי בעבר שיש ראשונים שמתייחסים לחטא פחות בחומרא, אולם לכל הדעות מדובר לפחות באיסור גמור מבחינה הלכתית.

אם זו אכן השאלה, הפער בין הגישות, אז חשוב לדעת שהקביעה שהאוננות היא צורך פיזיולוגי ונפשי כאחד היא קביעה לא מדעית... והיא סוביקטיבית, היא אמנם מקובלת היום מאוד בקרב החוגים שאינם שומרים תורה ומצוות, אולם היא איננה מוכחת מדעית בשום צורה, כמובן, ולכאורה גם אי אפשר ממש להוכיח אותה... עד כמה שידוע לנו יכול להיות גם להיפך לחלוטין, שבריאותם הנפשית של גברים שלא אוננו היא גבוהה וחייהם מאושרים יותר מאשר להיפך. מדעית.
ולכן הנקודה הראשונה היא להפנים שלא מדובר על "מדע" מול אמונה... או על הוכחות מוחלטות בצורה שכלית. זו נקודת מבט, ומחקרים מבוססי גישה.

השאלה הגדולה, שממנה אולי היה ראוי להתחיל, היא שאלת היחס. אני נוהג תמיד לספר לתלמידים שפעם בשעת שמירה בצבא, שאל אותי החבר הלא דתי ששמר איתי האם זה באמת אפשרי שעד לאותו גיל (הייתי בגיל 21) לא נגעתי באף אחת... כשעניתי שכן, הוא אמר שזה פשוט לא יתכן. פשוט סתם שקר... ואתה יודע, האמנתי לו! האמנתי שמבחינתו זה פשוט שקר מוחלט... במצבו הוא לא יכול היה להבין שזה יתכן. כולנו חוטאים בכך, אנחנו נוהגים לדון אחרים על פי אמות המידה שלנו... כך אני, לדוגמא, יכול לומר שלא יכתן שיש בימינו מי שלומד 20 שעות ביממה וישן 4, פשוט לא יתכן... אבל לאנשים במדרגות אחרות, זה יתכן.

כך יחס התורה לנושא שלנו, היחס לעולם המיני, לאוננות, לגירוי שהוא יוצר, הוא תוצאה של חינוך עצמי ואדם יכול לחנך את עצמו לא לאונן... לא לקיים יחסים עם נשים מזדמנות, אני זוכר תקופות ארוכות בישיבה שזה פשוט לא היה בלקסיקון שלי לחשוב על זה... חייתי בעולם כל כך רוחני שפשוט לא הייתי שם.

לרוב האנשים זה קשה יותר, מכיוון שהם לא מפנימים שזה בידם. לא מבינים שבסופו של דבר המיניות (המטורפת, זו שאנו חיים בה היום) היא תוצאה של גירוי עצמי ושל רצון להיות שם, תראה את כל תעשיית המין והגירוי, גברים שבולעים ויאגרה רק כדי שהם יהיו מגורים יותר, תעשיית לבוש של נשים שכל עניינה זה לשדר מיניות... האדם נהנה להביא את עצמו למצב של גירוי מיני תמידי (בהיעדר הגדרה טובה יותר) ואחר לומר "זה לא בשליטתי, אני עבד של הדבר הזה".

אכן התורה לא טוענת בשום מקום שטוב "לא לאונן". התורה איננה ספר מדע ואיננה מספקת נתונים האם זה טוב או רע "מדעית" בצורה ישירה... אולם התורה מגדירה מבחינתה תקופות ארוכות (שבועיים בחודש, ולעיתים חודשים של אחרי לידה) שבהם אסור לגבר לגעת באשתו... ובכך היא מחנכת אותך שזה בשליטתך, שאתה זה שקובע האם תהיה מגורה מינית או לא, שאתה יכול לשלוט ביצר.
היום כבר יש טענות שעצם איסור הנגיעה הוא מזיק נפשית... ועוד... ועוד... אולם יש רבים שמוכיחים שזה לא כך. ומעולם לא שמענו שב"עולם", שבו לא מתייחסים לאיסור שז"ל, חיים יותר, או חיים יותר טוב. כמעט להיפך, תוחלת החיים ושמחת החיים כמעט תמיד גבוהה יותר במחוזות שבהם שומרים יותר על איסורים אלו. עד כמה שניתן למדוד את זה.